• יואב לייבוביץ

הישרדות כסף ותכנות מחדש💸

אבות סבותינו חיו את החיים כשייצר ההישרדות היה ברור - קורת גג שתשמור עליהם מאיתני הטבע ואוכל שיזין אותם. אלו האמצעים שפיתחנו כדי לשמר את התנאים הבסיסים לקיום שלנו. היום, ההישרדות שלנו מושתת על מונחים של כסף.

דף נייר שקיבל ערך מופשט. רעיון שהאנושות המציאה ומאמינה בו. כמובן שאין עם זה כל דבר פסול. הבעיה מתחילה בהבדל הקטן בין התקופות: בזמנו, ייצר ההישרדות היה נקי, המערכת הפנימית שלנו בסך הכל חיפשה המשכיות. כמו כל ייצור חי. היום הסיפור אחר לגמרי; כי כשאני מגיע לכמות כסף כלשהי רובנו מרגישים צורך בעוד - זאת במטרה לצבור עוד רכוש ועוד מעמד - זו כבר לא הישרדות אבל המערכת ממשיכה להיות מונעת מאותו דחף לשרוד. זה התיכנות החדש שלה.


פה מיטשטש ההבדל הדק בין מותרות לנוחות.

הגישה שלנו כבני הדור הזה מביאה לאינספור קונפליקטים בין אדם לחברו ובין אדם לסביבה. הנורמות של החברה דוחפות אותנו להשתוקקות בלתי פוסקת. ומשם למאבק מתיש וסבל בלתי נמנע.

"אם אתן זה יגרע ממני" "עדיף לקחת מאשר לתת" "מה שיש לי לא מספיק" או "כשאגיע לתפקיד הזה אחווה סיפוק מהחיים". הכל תחת הנחת היסוד שחייבים עוד כסף, זו חשיבה שמייצרת תודעת חוסר והאירוניה היא שאנחנו בתקופה של שפע יותר מאי פעם! מישהו מאיתנו יכול להגיד שאין לו מספיק בגדים בארון? או שהוא הולך לישון רעב בלילה?

בלימודי כלכלה באוניברסיטה מלמדים שלפי התיאוריה בשנים שאנחנו חיים היינו אמורים להינות מהרבה יותר שעות פנאי, אושר, והפרייה הדדית בין בני האדם. האומנם?

כדי להביא מודעות בנושא כסף אני מקפיד לשאול את עצמי: ○ האם חסר לך משהו בחיים? ○ האם מי שאני-הנני יפחת או יגדל בהתאם לכמות הכסף שיש לי בבנק? ברור שלא.

וכדי לדייק מול עצמי את מטרת עבודתי- "האם העשייה שלך יוצרת ערך נוסף מלבד כסף?"

ואני תוהה איך בכל זאת יוצרים נורמה של פשטות, פנאי, קיימות ושיתוף פעולה אנושי? תודה שקראתם ♥ יואב :)

כל הזכויות שמורות © פראניה

  • Facebook - Black Circle